#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בגמ' דרשו טעמיה דמ&quot;ד דמקדיש נקבה לעולה וכו' נפדית תמימה, מקרא דאם בבהמה הטמאה, ולאו היינו טמאה ממש דזה כתיב בהדיא במקו&quot;א, אלא טמאה מקרבן זה. ובהא קאמר קרא והעמיד והעריך שנפדה.</p><p dir='rtl'>מה דחה ע&quot;ז ר' זעירא בשם ר&quot;א, וכיצד נדחו דבריו ?	"דכתיב 'אשר לא יקריבו ממנה'. ומשמע שאין מקריבים ממנה בשום מקום, וכר""ש דנקבה כן קדושה.<p></p><p dir=""rtl"">והקשו לו דר""ש קאמר גם ברובע ונרבע שאינו קרב כלל.</p><p dir=""rtl"">ובע""כ דהשגתו משום דהוא מפרש בהמה טמאה כפשוטו, וזה אינו דטמאה ממש כתיבא בקרא אחרינא.</p>"	<br/>שקלים דף יג		ירושלמי_שקלים
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	המקדיש נכסיו והיו בהם בהמות זכרים ונקבות, מה יעשה בזכרים ובנקבות לר&quot;א ולר' יהושע, ומה הכריע רבי פפייס ?	"זכרים - לכו""ע קרבים עולות.<p></p><p dir=""rtl"">נקבות נמכרות לחייבי שלמים, ולר""א דמיהם לבדק הבית, ולר' יהושע לעולה.</p><p dir=""rtl"">לרבי פפייס - כשהזכיר את הבהמות בפירוש בכלל ההקדש, לבדק הבית, דהיה לו לפרש לעולות. ובסתמא למזבח כר' יהושע.</p>"	<br/>שקלים דף יג		ירושלמי_שקלים
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מאי טעמא דר' יהושע במקדיש נכסיו דדמי הנקבות לעולה?<p></p><p dir=""rtl"">ומה הדין בבעלי מומין ומ""ט?</p>"	דכתיב זכר תמים לעולה, וכתיב בבקר, לרבות את הנקבות שיהיו דמיהן לעולה.</p><p dir='rtl'>והקשו דנרבה בעלי מומין, ותירצו דהם חלוקים טובא. שאינם ראויים לקרבן כלל. ותו דאחר תיבת בבקר שב ואמר דדווקא תמים.	<br/>שקלים דף יג		ירושלמי_שקלים
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	המקדיש נכסיו והיו בהם יינות שמנים ועופות, מה הדין ומדוע ?</p><p dir='rtl'>[ומדוע יפדו, מ&quot;ש מהא דאמרינן דנקבה לעולה קדשה דישנה בעוף ?]	"אמר ר""א דימכרו לצריכי אותו המין ויביא בדמיהם עולות.<p></p><p dir=""rtl"">והטעם דאינם קרבים בעצמם, דכתיב בבקר למעט עופות.</p><p dir=""rtl"">ומה שאמרו דהם נפדים תמימים, הוא משום דלא נחתא להו קדושת הגוף. </p><p dir=""rtl"">דאף דנקבה לעולה קדשה למ""ד משום דישנה בעוף, הוא משום דחזיא לעולה לדמים כשיפול בה מום. אבל עוף דלא חזי לא הוא ולא דמיו, שאין בו מום, לא נחתא ליה מעיקרא קדושת הגוף.</p>"	<br/>שקלים דף יג		ירושלמי_שקלים
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אחת לכמה זמן היו משערים את השער לספק סלתות וכו' ?</p><p dir='rtl'>ומה הדין בהוקר או הוזל ?	אחת לל' יום.</p><p dir='rtl'>קיבל לספק ג' בסלע והוזלו מספק ד'. קיבל ד' והוקרו מספק ד', לעולם יד הקדש על העליונה.	<br/>שקלים דף יג		ירושלמי_שקלים
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי מקבל מספק הסלתות את הדמים ?</p><p dir='rtl'>ומה הדין אם התליעה הסולת או החמיץ היין קודם ?	"אם התליעה ההפסד למספק.<p></p><p dir=""rtl"">ולת""ק מה""ט אינו מקבל דמים עד שיקרב.</p><p dir=""rtl"">ולר""ש מקבל הדמים מיד, וכהנים זריזים הם.</p>"	<br/>שקלים דף יג		ירושלמי_שקלים
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הממונים שנמנו במשנה, מדוע נמנו דווקא הם, הרי בכל דור היו אחרים ? (2)</p><p dir='rtl'>ומאי נפק&quot;מ בזה לבאור מתני' דיומא ?	א. התנא מנה את אלו שבדורו.</p><p dir='rtl'>ב. מנו את הכשרים ביותר שהיו.</p><p dir='rtl'>ואם מנו את הכשרים מוכח דבית אבטינס היו כשרים, וא&quot;כ הא דתנן ביומא על האחרונים אומר שם רשעים ירקב לא קאי אלא על בן קמצר, ולא עליהם, שהם נתנו טעם לדבריהם שלא רצו ללמד לאחרים.	<br/>שקלים דף יג		ירושלמי_שקלים
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	&quot;לכן אחלק לו ברבים ואת עצומים יחלק שלל.&quot;</p><p dir='rtl'>למי ? ומה תיקן ?	ר&quot;ע.</p><p dir='rtl'>ותיקן מדרש הלכות והגדות.</p><p dir='rtl'>וי&quot;א דאנשי כנה&quot;ג תקנום. והוא תיקן כללות ופרטות.	<br/>שקלים דף יג		ירושלמי_שקלים
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו משפחות סופרים יושבי יעבץ ?</p><p dir='rtl'>ומהו עזרא הכהן הסופר ?	שעשו את כל התורה ספורות.</p><p dir='rtl'>שכשם שעשה ספורות בדברי תורה, כך גם בדברי סופרים.	<br/>שקלים דף יג		ירושלמי_שקלים
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הלוקח זרע לבהמה חייב בדמאי ?</p><p dir='rtl'>ואיך א&quot;ש עובדא דחמורו של רפב&quot;י ?	פטור.</p><p dir='rtl'>אלא שהיא החמירה על עצמה.	<br/>שקלים דף יג		ירושלמי_שקלים
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה בסנהדרין צריך שיהו שומעים ומדברים בכל לשון ?</p><p dir='rtl'>וכמה בינונית, וכמה חכמה ?	צריך שיהו כולם שומעים.</p><p dir='rtl'>ובעינן שנים לדבר.</p><p dir='rtl'>ג' בינונית, ד' חכמה.	<br/>שקלים דף יג		ירושלמי_שקלים
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה סברו הכהנים ומה פירש פתחיה בנשים שאמרו שקרבנם לעינתי וימתי וזיבתי ? - בירושלמי בשקלים.</p><p dir='rtl'>ומיהו פתחיה, ולמה נקרא פתחיה ?	סברו שהוא לזוב שהיה כים. והוא כמעין.</p><p dir='rtl'>וא&quot;ל לעולה על שסיכנה במעיין ובים ובא זאב לאכול את בנה.</p><p dir='rtl'>והוא מרדכי, ונקרא פתחיה שפותח דברים ודורשם.	<br/>שקלים דף יג		ירושלמי_שקלים
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בן אחייה היה ממונה על חולי מעיים. מה היה תפקידו ?	ליתן לכהנים יין שטוב למעיים. שמתוך שאכלו בשר ושתו מים והלכו יחפים באו לידי חולי מעיים.	<br/>שקלים דף יג		ירושלמי_שקלים
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע היו הכהנים חולי מעיים ?	שהיו אוכלים בשר, ושותים מים, ומהלכים על הרצפה יחפים.	שקלים דף יג		ירושלמי_שקלים
